ויקרא, פרק י״ד, פסוק כ״ב

תהליך הטהרה של המצורע מתחשב במצבו הכלכלי העדכני, ומאפשר לו להביא בדיוק שְׁתֵּי תֹרִים, עופות ששמם נגזר מאופן קפיצתם, אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה. הכתוב מדגיש את המספר כדי למנוע הבאת עופות נוספים, ומציב מדרג שלפיו עני רגיל מביא תורים בוגרים ויקרים, ורק עני מרוד יסתפק בבני יונה, הכול בהתאם ליכולת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ ברגע הבאת הקורבן. צמד העופות חייב להיות מאותו המין, ומתוכו מוקדש עוף אֶחָד לקורבן חַטָּאת וְהָאֶחָד לקורבן עֹלָה. תפקיד כל עוף נקבע על ידי האדם בקנייה או על ידי הכהן בהקרבה, ואף שהחטאת קודמת, קורבן העולה הוא העיקר בבחירת הזוג.