ויקרא, פרק י״ד, פסוק מ״ח

בסיומו של השבוע השני להסגר, וְאִם בֹּא יָבֹא הַכֹּהֵן כדי לבדוק את מצב המבנה. אם יתברר כי לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבַּיִת, כלומר הוא לא פרח מחדש ולא חזר למקומו, הדבר מוכיח שהעיפוש הוסר לחלוטין. בדיקה זו נערכת אַחֲרֵי הִטֹּחַ אֶת הַבָּיִת, תיאור מקוצר הכולל בתוכו גם את חליצת האבנים הנגועות וקציעת הקירות שקדמו לטיוח. רק כאשר מתקיים התנאי כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע בעקבות פעולות אלו, ולא במקרה של נגע שנשאר ללא שינוי טרם הטיפול, הבית ראוי לטהרה. במצב זה, וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת על ידי הכרזה מילולית שהוא טהור, לקראת ביצוע תהליך הטהרה המעשי.