הופעת הצרעת בנכס פרטי מחייבת את האדם שניכס את הרכוש לעצמו מתוך צרות עין, לקחת אחריות וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת בעצמו אל הכהן. בפגישתם הוא מתאר את הנגע לפרטיו וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר, כדי להזמין את הכהן להשיב לו בדברי מוסר ותוכחה שיעוררו אותו לתשובה. על בעל הבית, ואפילו הוא חכם הבקיא בהלכה, לפנות בענווה ובלשון ספק ולומר כְּנֶגַע, שכן הסמכות החוקית לטמא מסורה לכהן בלבד ואין לקבוע עובדות בטרם עת. לבסוף הוא מצהיר כי הכתם נִרְאָה לִי בעיניו ממש ובאור טבעי, מתוך הכרה באחריותו האישית לעוונו, וכי הוא ממוקם בחלקו הפנימי של הקיר בַּבָּיִת.
ויקרא, פרק י״ד, פסוק ל״ה
פרשת מצורע
וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.