ויקרא, פרק י״ד, פסוק ל״ב

פרשת מצורע

Leviticus 14:32Sefaria

זֹ֣את תּוֹרַ֔ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תַשִּׂ֥יג יָד֖וֹ בְּטׇהֳרָתֽוֹ׃ {פ}

השלמת תהליך הטהרה של המצורע מלווה בהבאת קורבנות, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של האדם. חתימת פרשייה זו נועדה לאגד את ההלכות השונות ולהגדיר את גבולות הגמישות הניתנת לאדם דל האמצעים בתהליך חזרתו אל החברה והקודש.

הביטוי זֹאת תּוֹרַת משמש כסיכום לכלל דיני הטהרה, ומלמד כי התורה שווה הן למצורע העשיר והן למצורע העני ביום טהרתו [רד"צ הופמן]. המילים אֲשֶׁר בּוֹ מתייחסות לאדם שכבר נרפא מן הנגע שהיה בו, וכעת הכתוב עובר לסכם את דיניו של מי אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ, כלומר המצורע העני, בניגוד לתחילת הפרק שעסקה במצורע בעל אמצעים [ביאור יש"ר].

הפרשנים מוצאים כפילות מסוימת בצירוף זֹאת תּוֹרַת, ודורשים ממנו את גבולות ההמרה של הקורבנות. המילה "תורת" מרבה וכוללת, ומלמדת שאם מצורע עני החליט להביא קורבן של עשיר, הוא יצא ידי חובתו. מנגד, המילה "זאת" ממעטת ומגבילה, וקובעת כי עשיר שהביא קורבן עני לא יצא ידי חובתו, ואפילו אם עשה זאת בדיעבד קורבנו פסול [אור החיים, תורה תמימה, אדרת אליהו].
מתוך המילה "תורת" לומדים גם כי אדם עשיר רשאי להביא קורבן עני עבור התלויים בו, כגון בניו, בנותיו ועבדיו. עם זאת, המילה "זאת" ממעטת את אשתו; מכיוון שהבעל מחויב לפרנסתה מתוקף הכתובה, היא נחשבת לעשירה ואינה יכולה להסתפק בקורבן עני [מלבי"ם, צפנת פענח, אדרת אליהו].

הדגשת הכתוב אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ באה ללמד הלכה ייחודית למצורע: בשונה מקורבנות עולה ויורד אחרים בתורה, שבהם אדם עני מרוד יכול להביא מנחת סולת במקום עופות, למצורע אין הקלה כזו. גם אם ידו אינה משגת כלל, הוא מחויב להביא לכל הפחות עופות לטהרתו, ואינו יכול להמירם בסולת [אור החיים]. ברובד רעיוני יותר, העניות עצמה נמשלת לצרעת, ולכן המילים אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרַעַת רומזות גם לכך שנגע העניות עדיין טבוע בו, ולכן קשה עליו להביא את הקורבן הרגיל [אור החיים].

המילה בְּטָהֳרָתוֹ מגדירה גם את הרגע המכריע שבו נקבע המעמד הכלכלי של המצורע. קיימת מחלוקת באיזה שלב של הבאת הקורבנות נקבע מעמד זה: גישה אחת קובעת שהכל הולך אחר קורבן האשם, שהוא תחילת ההכשר של המצורע, בעוד גישה אחרת סוברת שהמעמד נקבע בשעת קורבן החטאת, שהוא עיקר הטהרה. לפי שתי הגישות, אם חל שינוי במצבו הכלכלי של המצורע לאחר אותו רגע קובע, למשל אם היה עני והעשיר או להפך, הוא ממשיך ומשלים את הבאת קורבנותיו על פי המעמד שהיה לו באותו רגע מכריע, ואינו משנה את מסלול הקורבנות שבו התחיל [תורה תמימה, מלבי"ם].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״א
פסוק ל״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.