תהליך טהרת המצורע עובר אל השמן הקדוש המסמל חיים, כאשר וְלָקַח הַכֹּהֵן מִלֹּג הַשָּׁמֶן בידו הימנית כמות מועטה מתוך כלי מלא לחלוטין. לאחר מכן הכהן ממשיך וְיָצַק עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית, כלומר אל תוך ידו הקעורה המשמשת ככלי קיבול זמני. התורה כותבת שוב את המילה כהן כדי להבהיר שהכהן יוצק לידו שלו ולא ליד המצורע, אף שישנה גישה לפיה מלכתחילה עדיף לצקת לידו של כהן אחר. השמן נמזג דווקא אל היד הַשְּׂמָאלִית כדי שהכהן יוכל לטבול בו את אצבע ידו הימנית לקראת המשך פעולות הטהרה.
ויקרא, פרק י״ד, פסוק ט״ו
פרשת מצורע
וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל־כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.