ויקרא, פרק י״ד, פסוק כ״ח

תהליך טהרת המצורע נמשך כאשר הכהן לוקח מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ ומושח את תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית, וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. הדגשת מקור השמן באה ללמד שיש להקדים את הזיית השמן למשיחת האיברים, וכן שאם השמן המקורי נשפך ניתן להביא שמן חדש להשלמת התהליך. השמן ניתן בדיוק עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם שנמשח על איברים אלו קודם לכן. ציון המקום מלמד שהפעולה תלויה במיקום הפיזי ולא בנוכחות הדם עצמו, ולכן השמן ניתן שם גם אם הדם כבר נמחק. מנגד, אם הדם עדיין נמצא על הגוף, הוא אינו נחשב לחציצה המפרידה בין השמן לבשר ומותר לתת את השמן ישירות עליו.