לאחר חליצת האבנים הנגועות, יש לגרד את הטיח מִבַּיִת, כלומר מצידו הפנימי של המבנה בלבד, פעולה המכונה יַקְצִעַ ומבטאת חיתוך ישר ומוקפד. קילוף זה מתבצע סָבִיב לקירות הבית ולא בקרקעית, כאשר לרוב הדעות הגירוד מצומצם לסביבת הנגע או לחלל שנוצר בקיר, בעוד אחרים סבורים שיש לקלוף את פנים המבנה כולו. לבסוף, אוספים לכלי וְשָׁפְכוּ אֶת־הֶעָפָר, שהוא אך ורק החומר השחוק והמפורר אֲשֶׁר הִקְצוּ וגירדו במכוון, להבדיל מטיח שנשר מאליו. את הפסולת הזו מרוקנים ומפנים אֶל־מִחוּץ לָעִיר, אֶל־מָקוֹם טָמֵא.
ויקרא, פרק י״ד, פסוק מ״א
פרשת מצורע
וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.