ויקרא, פרק י״ד, פסוק נ״ד

המילים זֹאת הַתּוֹרָה מאגדות את כלל דיני הנגעים למערכת משפטית אחידה ושלמה, ולכן הכהן רשאי לאבחן רק אם הוא בקיא לחלוטין בכל סוגי הנגעים. ההבחנה המרכזית היא בין שתי תופעות שונות: לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת, שהם נגעי עור הנידונים לפי שינויי צבע, וְלַנָּתֶק, שהוא נגע של נשירת שיער בראש או בזקן. סדר הופעת הנגעים כאן שונה מהסדר המקורי, ויש המסבירים זאת כמעבר מהנגעים השכיחים אל הקשים, או כדירוג מהקל אל הכבד על פי מורכבות תהליך ההיטהרות. אף על פי שבמציאות הצרעת פוגעת בהדרגה בבית, בבגד ורק לבסוף בגוף כדי לעורר לאדם לתשובה, התורה הפכה את הסדר ונמנעה מלהציג את הפורענויות באופן הולך ומחמיר.