כאשר וּבָא הַכֹּהֵן לבחון את הבית, הגעתו מציינת אירוע חדש של התמודדות עם טומאה עמוקה שדבקה בקירות. התפשטות זו, שבה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת, עשויה להתרחש בין אם הנגע גדל במהלך שבועות ההסגר, ובין אם הוא חזר להופיע מחדש לאחר שעקרו את האבנים הנגועות וטחו את הבית. מצב זה מעיד כי צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, כלומר מחלה חשוכת מרפא שיש בה קללה, ולכן המבנה נידון להריסה גם אם הנגע החדש לא גדל בממדיו. בשלב זה מוחלט כי הבית טָמֵא הוּא לחלוטין, וכעת לא רק פנים הבית מטמא את הנכנסים אליו, אלא המבנה כולו נטמא ומטמא אפילו את מי שנוגע בקירותיו מבחוץ.
ויקרא, פרק י״ד, פסוק מ״ד
פרשת מצורע
וּבָא֙ הַכֹּהֵ֔ן וְרָאָ֕ה וְהִנֵּ֛ה פָּשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בַּבָּ֑יִת צָרַ֨עַת מַמְאֶ֥רֶת הִ֛וא בַּבַּ֖יִת טָמֵ֥א הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.