אדם המכניס את ראשו ורוב גופו כדרכו אל בית מנוגע, אפילו לרגע קצר, נטמא. וְהַבָּא אֶל־הַבַּיִת כׇּל־יְמֵי הִסְגִּיר אֹתוֹ נטמא במהלך שבועות ההסגר וכן בבית שהוחלט להריסה, אך לא בימים שבהם חולצים ומקלפים את קירות הבית. מי שנכנס לבית יִטְמָא עַד־הָעָרֶב ועליו לרחוץ את גופו במים כדי להיטהר. כניסה קצרה זו מטמאת רק את גופו של האדם ומשאירה את בגדיו בטהרתם. לעומת זאת, שהייה ממושכת יותר בבית, האורכת כזמן סעודה של חצי כיכר לחם, מחמירה את הטומאה ומטמאה גם את הבגדים.
ויקרא, פרק י״ד, פסוק מ״ו
פרשת מצורע
וְהַבָּא֙ אֶל־הַבַּ֔יִת כׇּל־יְמֵ֖י הִסְגִּ֣יר אֹת֑וֹ יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.