ויקרא, פרק י״ד, פסוק ז׳

טקס הטהרה מסמל את חזרתו של המצורע מבידוד לחברה, כאשר הכהן וְהִזָּה את תערובת המים והדם על ידו או מצחו בדיוק שֶׁבַע פְּעָמִים כנגד החטאים שגרמו לנגע. ההזאה נעשית על הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת כדי ללמד שנטהר מעצם המחלה, והמילה וְטִהֲרוֹ מבטאת את הכרזת הכהן על טהרתו, התלויה בפעולות ההכרחיות שנעשות ישירות על גופו. לאחר מכן הכהן וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה הנושאת עמה את הטומאה הרחק מהיישוב, וכשם שהיא חוזרת ללהקתה כך המצורע משוחרר לשוב אל החברה. הציפור משולחת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, אל עבר אזור חקלאי פתוח, כדי להרחיק את המחלה מבני אדם ולבטא את ההתנתקות הסופית מהטומאה.