קרה לכם פעם שרציתם לקנות משהו חשוב מאוד, אבל גיליתם שחסר לכם כסף בקופה? התורה שלנו רגישה ומתחשבת מאוד באנשים שאין להם הרבה כסף. כאשר אדם שהיה מצורע מבריא ורוצה להיטהר, הוא צריך להביא קורבנות. אדם עשיר מביא שלושה כבשים, אבל התורה עושה הנחה גדולה לאדם עני ומרשה לו להביא רק כבש אחד ואת השאר להשלים בעופות.
הכתוב אומר וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. למה צריך לכתוב גם שהוא דל וגם שאין ידו משגת? כדי שנהיה בטוחים שמדובר באדם שבאמת חסר לו כסף. המילה דל יכולה לתאר גם אדם חלש, ואם היה כתוב רק שאין ידו משגת היינו חושבים שאולי יש לו כסף אבל הוא פשוט לא מצליח למצוא כבשים לקנייה באותו רגע. לכן התורה מדגישה שהוא גם עני וגם אין לו אפשרות כלכלית לשלם. המילה הוּא באה ללמד אותנו שבודקים רק את המצב שלו. אפילו אם חבר עשיר מציע לשלם עליו, הוא עדיין יביא קורבן של עני, כי הוא עצמו עני.
למרות ההנחה הגדולה, התורה אומרת שהוא חייב להביא כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם. קורבן האשם הוא החלק הכי חשוב בתהליך הטהרה ולכן אי אפשר להחליף אותו בעופות. התורה מוסיפה את המילה אֶחָד כדי שלא נטעה ונחשוב שאפשר להביא עופות גם במקום הכבש הזה. הכבש מיועד לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו. הכהן מניף את הכבש, וזו עוד סיבה שאי אפשר להביא עוף במקום, כי לא מניפים עופות חיים.
בנוסף לכבש, העני מביא וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד. זוהי מנה אחת של קמח מובחר שמגיעה יחד עם הכבש האחד שלו. לבסוף, הוא מביא וְלֹג שָׁמֶן. היינו יכולים לחשוב שבגלל שהוא מביא פחות כבשים ופחות קמח, הוא יביא גם פחות שמן. לכן התורה מדגישה שהוא מביא כמות שלמה של שמן, כי השמן הזה חשוב מאוד ונותנים ממנו על האוזן ועל הבהונות של המצורע כדי לטהר אותו.