יצא לכם פעם לתהות למה התורה מזהירה אותנו כל כך חזק מפני דברים מסוימים? התורה מלמדת אותנו על החשיבות של שמירה על הכללים בתוך המשפחה, ואוסרת על אדם להתחתן עם אשתו של אחיו. כאשר התורה מתארת את המעשה הזה, היא משתמשת במילה יִקַּח. למה דווקא במילה הזו? מכיוון שישנו מקרה אחד נדיר ומיוחד שבו זו דווקא מצווה לקחת את אשת האח לאישה, אם האח נפטר ולא השאיר אחריו ילדים. בגלל המקרה המיוחד הזה, אדם עלול לטעות ולחשוב שמותר לו להתחתן איתה גם במקרים רגילים, למשל מתוך רצון טוב לעזור לאחיו ולשמש כאבא לילדים שלו. לכן התורה מזהירה אותנו שזה אסור לחלוטין.
כדי להסביר עד כמה המעשה הזה לא נכון, התורה קוראת לו נִדָּה הִוא. המילה הזו מגיעה מלשון ריחוק ונידוי, והיא באה ללמד אותנו שזהו מעשה שעלינו להתרחק ממנו מאוד. בסוף, התורה מסבירה שהתוצאה של בחירה שגויה כזו היא שעֲרִירִים יִהְיוּ, כלומר שאם אותו אדם עשה זאת לפני שהיו לו ילדים משלו, הוא יישאר במצב הזה ולא ייוולדו לו ילדים לעולם.