יצא לכם פעם לתהות מה היה קורה אם יכולנו לדעת את העתיד או לגלות סודות בעזרת קסמים ורוחות? התורה מלמדת אותנו שהחיפוש אחרי כוחות אפלים או ניסיון לדבר עם מתים, הוא ההפך הגמור מהקדושה של ה'. ה' רוצה שנחיה מתוך אמונה בו ונלך בדרך של אור ואמת, ולא נחפש אשליות.
הפסוק שלנו מופיע בסוף פרק שמדבר על שמירת המשפחה והתרחקות ממעשים רעים. הסיבה לכך היא שדברים רעים קשורים זה בזה. כשאדם מתחיל להתעסק בכישופים ובעבודה זרה, הוא עלול להידרדר מהר מאוד לעוד מעשים לא טובים.
התורה פותחת במילים וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כדי להדגיש שהאיסור שייך לכולם, וגם בגלל שבאותה תקופה מעשי כישוף היו נפוצים מאוד דווקא אצל נשים. המילים כִּי יִהְיֶה בָהֶם מסבירות שהאזהרה והעונש מופנים אל המכשפים עצמם, אלו שפועלים מתוך טומאה, ולא כלפי האנשים שרק באו להתייעץ איתם. המילים אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי אינן מתארות את האדם, אלא את השם של סוג הכישוף או הרוח הרעה.
בסוף הפסוק כתוב מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם. התורה קובעת עונש חמור מאוד בבית דין למי שעושה את המעשים האלה בכוונה ובאופן גלוי מול עדים. לעומת זאת, אם מישהו עשה זאת בסתר, העונש שלו מסור לשמיים. המילים דְּמֵיהֶם בָּם משמשות ככלל מיוחד בתורה. חכמים לומדים שכל פעם שכתובות המילים האלו, הכוונה היא לאותו עונש חמור שבית הדין נותן.