הקרבת זבח שלמים לה' מחייבת שלמות גופנית מוחלטת, כדי לשלול את המחשבה שמא בקורבן זה שדיניו קלים מותר להקריב בעל מום. בין אם האדם מפריש ומבטא בשפתיו לפלא נדר בעת מצוקה, או לנדבה מתוך שמחה ורצון חופשי, עליו להביא קורבן שלם בבקר או בצאן. הדרישה תמים יהיה לרצון יחד עם האזהרה כל מום לא יהיה בו אינן רק תנאי לקבלת הקורבן, אלא מהוות איסור חמור על האדם לגרום בעצמו למום בבהמה שהוקדשה. הדעות חלוקות האם איסור זה חל על הטלת מום בכל בהמה באשר היא, או שהוא נאמר רק כלפי בהמה תמימה שעדיין ראויה לעלות על המזבח.
ויקרא, פרק כ״ב, פסוק כ״א
פרשת אמור
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יַקְרִ֤יב זֶֽבַח־שְׁלָמִים֙ לַיהֹוָ֔ה לְפַלֵּא־נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ לִנְדָבָ֔ה בַּבָּקָ֖ר א֣וֹ בַצֹּ֑אן תָּמִ֤ים יִֽהְיֶה֙ לְרָצ֔וֹן כׇּל־מ֖וּם לֹ֥א יִהְיֶה־בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.