כאשר הציבור חוטא בעקבות טעות הלכתית, מובא קורבן חטאת שעליו וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה, שהם גדולי תלמידי החכמים המייצגים את העם, כדי להכיר באחריותם לשגגה. נציגות מצומצמת זו, המורכבת משלושה, חמישה או שנים עשר דיינים, סומכת אֶת יְדֵיהֶם בזה אחר זה, כך שכל זקן ניגש בתורו ומניח את שתי ידיו. פעולה זו נעשית דווקא עַל רֹאשׁ הַפָּר הנוכחי, בניגוד לקורבנות חטאת ציבוריים אחרים הפטורים מכך. לאחר מכן אדם אחד וְשָׁחַט את הקורבן, שכן השחיטה אינה מוטלת בהכרח על הזקנים עצמם, והיא מתבצעת בצדו הצפוני של המזבח לִפְנֵי ה'.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק ט״ו
פרשת ויקרא
וְ֠סָמְכ֠וּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־יְדֵיהֶ֛ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.