כאשר אדם מן השורה חוטא בשגגה, תהליך הכפרה מתחיל ברגע שבו או הודע אליו החטא על ידי אנשים אחרים. חובה אישית זו, שעליה נאמר והביא קרבנו, דורשת להקדיש את הקרבן במדויק על חטאתו אשר חטא עבור כל חטא שהתגלה בנפרד, ואין להשתמש בבהמה שהופרשה לעבירה קודמת. החוטא נדרש להביא שעירת עזים תמימה נקבה בת שנתה הראשונה, שכן העז ניכרת כקרבן חטאת ומעוררת באדם בושה המסייעת לכפרתו. בשונה מנשיא העדה המביא זכר, אדם פשוט מביא נקבה, בחירה המשקפת התבוננות עדינה ורכה התואמת שגגה, במטרה להכניע את היצר הבהמי ולשוב אל ה'.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק כ״ח
פרשת ויקרא
א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קׇרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.