לאחר שוְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה, עליו לרוקן את שאריות הדם שנותרו בכלי אל תחתית המזבח. הציווי וְאֶת־כׇּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ מלמד כיצד לנהוג כאשר דם הקורבן נאסף למספר כוסות שונות. לפי הגישה המרכזית, אם הכוהן נתן טיפת דם מכל כוס וכוס, חובה עליו לשפוך את שאריות הדם מכל הכוסות אל היסוד. לעומת זאת, יש הסוברים שחובה זו חלה על כל הכוסות גם אם הכוהן השתמש בכוס אחת בלבד, והמילה "כל" נועדה רק להחריג את הדם שנותר בצוואר הבהמה עצמה, שאינו נשפך אל היסוד.
ויקרא, פרק ד׳, פסוק ל׳
פרשת ויקרא
וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־כׇּל־דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.