ויקרא, פרק ה׳, פסוק כ״ב

חתימת רשימת העבירות הממוניות מדגישה כי גזל המלווה בשבועה מהווה מעילה בה' ופגיעה ביסודות החברה והמשפט. כאשר אדם או מצא אבדה, מצב שבו רק הוא מודע אליה, והוא בוחר להתכחש לתביעת הבעלים, הוא עובר על וכחש בה תוך שלילה מוחלטת של החוב הממוני. כדי לחזק את טענתו הכוזבת הוא ונשבע על שקר, איסור הכולל כל סוג של רמאות והערמה שנועדו לפטור אותו בפועל מתשלום. התורה מסכמת עבירות אלו במילים על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה, מתוך הכרה בכך שהפיתוי הכלכלי גורם לאנשים רבים למעוד, וקובעת כי הקנסות המיוחדים של תוספת חומש והבאת קרבן חלים אך ורק כאשר הפגיעה הממונית לוותה בשבועת שקר.