ויקרא, פרק ה׳, פסוק ט״ז

תיקון שימוש אסור ברכוש המוקדש לה' מתחיל בהשבת הערך הממוני שהאדם החסיר, שכן וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם מתייחס לקרן הגזלה עצמה. בנוסף עליו לשלם קנס, כנאמר וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו, המחושב לרוב כרבע מהקרן כדי שהסכום הכולל יהווה חמישה חלקים, או כחמישית מהקרן עצמה. את התשלום מעבירים לידי גזבר ההקדש, וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן, אף שיש המפרשים שהכוונה היא למסירת קורבן האיל. רק לאחר השבת הגזלה מגיע שלב הכפרה, שבו וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם, דין החל על כל אדם ואפילו על הכוהנים עצמם. בסיום התהליך וְנִסְלַח לוֹ, שכן השבת הקרן והבאת הקורבן הם התנאים ההכרחיים לכפרה, אך עיכוב בתשלום הקנס אינו מונע את הסליחה.