ביום חנוכת המשכן מצטווים ישראל להביא שׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, בהמות בוגרות המובאות כנדבה ומיועדות לאכילה מתוך שמחה על השראת השכינה. הקרבת השור נועדה לכפר על חטא העגל, וההוראה לִזְבֹּחַ לִפְנֵי ה' רומזת כי עוון זה כבר נסלח. לצד הבהמות מובאת גם מִנְחָה בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן, מנחת ציבור נדירה העשויה מסולת המעורבת בשמן, כדי לכבד את ה' בקרבנות מגוונים. הסיבה לשפע החגיגי היא כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם, הצהרה המציינת כי כבוד ה' כבר שורה במשכן, או מהווה הבטחה להתגלות מוחשית של אש שתרד ותאכל את הקרבנות כאות לכך שהתקבלו ברצון.
ויקרא, פרק ט׳, פסוק ד׳
פרשת שמיני
וְשׁ֨וֹר וָאַ֜יִל לִשְׁלָמִ֗ים לִזְבֹּ֙חַ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּמִנְחָ֖ה בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן כִּ֣י הַיּ֔וֹם יְהֹוָ֖ה נִרְאָ֥ה אֲלֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.