תארו לעצמכם שאתם בונים מבצר חזק וסגור היטב כדי להגן על עצמכם, אבל פתאום מתברר שהסכנה נמצאת ממש בפנים. זה בדיוק מה שקורה לעיר נינוה. התושבים מתאמצים לבצר את החומות ולשמור על עצמם, אבל שָׁם, ממש בתוך המבצרים המוגנים שלהם, האויב יפגע בהם והעיר תיהרס.
החורבן הזה משול ליָּלֶק, שהוא סוג של חגב. כמו שהחגב אוכל ומחסל את כל הצמחים בשדה עד שלא נשאר מהם זכר, כך העיר תישאר ריקה לגמרי. הנביא אומר לנינוה שגם אם היא תנסה לאסוף צבא ענק, להיות הִתְכַּבֵּד ולהתרבות המון כמו להקת חגבים עצומה, זה פשוט לא יעזור לה להינצל.
כדי להבין מה יקרה לתושבים, צריך להכיר את שלבי הגדילה של החגב: בהתחלה הוא צעיר ורק זוחל על האדמה, אבל כשהוא גדל והופך לאַרְבֶּה, צומחות לו כנפיים. כך בדיוק יתנהגו האנשים בנינוה. כל עוד נוח להם, הם יתאספו ויסתובבו בעיר כמו חגבים צעירים, אבל ברגע שהאויב יגיע והסכנה תתקרב, הם פתאום יצמיחו כנפיים כמו ארבה בוגר, יעופו ויברחו משם, כשהם משאירים את העיר לגמרי לבדה.