חולשתם המוחלטת של מגני העיר מובילה לקריסתה המהירה והקלה בפני האויב. הפרשנים מסכימים כי הדימוי עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ הוא ביטוי לחוסר אונים; הלוחמים איבדו את גבורתם, והם נדמים לנשים שאינן יוצאות למלחמה וחסרות את הכוח להגן על המבצרים ולמנוע את פלישת האויב.
בעקבות אוזלת יד זו, התוצאה היא שלְאֹיְבַיִךְ פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ. הכיבוש יהיה כה מהיר ונטול התנגדות, עד שייראה כאילו שערי העיר נפתחו מעצמם לקראת האויב. התמוטטות ההגנה מומחשת גם במילים אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִךְ. הבְּרִיחִים, שהם המוטות שנועדו לנעול את השערים, נהרסו ונפרצו בקלות רבה. הכשדים יכבשו את העיר נינוה במעט מאוד עמל [אברבנאל], כאילו אש שרפה וכילתה במהירות את כל אמצעי ההגנה שלה.