נחום, פרק ג׳, פסוק ב׳

קולות מחרידים של מהירות מסחררת ואימה מעידים על המצב התמידי והמסוכן בעיר, או על הגעתו של צבא האויב הממהר להחריבה. באוויר נשמע קול שוט, שהוא צליל ההצלפה של הפרשים המזרזים את סוסיהם בשוטים נושאי פעמונים, או קול תופים המוכים בשוטים כדי להפחיד, ואליו מצטרף וקול רעש אופן, הצליל העז והמאיים שמשמיעים גלגלי המרכבות. במקביל נראה וסוס דוהר, המדלג ומכה ברגליו בקרקע בכוח רב, כשאחריו נגררת ומרכבה מרקדה אשר קופצת ומתנועעת בחוזקה בשל המהירות העצומה ותנאי הדרך, עד שנדמית כרוקדת ומטילה אימה על רואיה.