נחום, פרק ג׳, פסוק ג׳

יצא לכם פעם לדמיין איך נראית מלחמה גדולה בעולם העתיק? זה בדיוק מה שקורה לעיר נינוה. החיילים של צבא האויב לא סתם צועדים ברחובות, אלא מסתערים בכוח רב. כל לוחם שרוכב על סוס הוא פרש מעלה, כלומר הוא מגביה ומרים את הנשק שלו לקראת ההתקפה. כלי הנשק של החיילים מבריקים באור, ואפשר לראות את להב חרב, שזה הברזל החשוף של החרב, ואת ברק חנית, שהיא חנית חלקה שמבריקה ממש כמו ברק בשמיים. בגלל ההתקפה החזקה, יש בעיר רֹב חָלָל וגם כֹבֶד פָּגֶר. המילים האלה מתארות מצב של כמות עצומה ורבה של נופלים במלחמה. המצב כל כך קשה עד שאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה, כלומר נראה שאין סוף למספר האנשים שנפלו על הארץ. מרוב עומס ברחובות העיר, האנשים שעוברים שם וְכָשְׁלוּ, הם ממש מועדים ונתקלים באלו שמוטלים על הקרקע.