נחום, פרק ג׳, פסוק ח׳

הנביא מערער את ביטחונה של נינוה ושואל אותה הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, כלומר, האם את בטוחה יותר מעיר הבירה המצרית, שהייתה מרובת אוכלוסין ושימשה כמקום חינוכם של המלכים. עיר זו נהנתה מהגנה טבעית בהיותה הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ, כאשר נהר הנילוס ותעלותיו הקיפו אותה מכל עבר ואף זרמו תחתיה. ביטחונה התעצם עוד יותר משום אֲשֶׁר־חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ, שכן הים סובב אותה ושימש עבורה גם כחומה חיצונית נמוכה וגם כחומה פנימית גבוהה, ללא צורך בחומות אבן. אך למרות הגנת המים הבלתי חדירה, העיר נכבשה וחרבה על ידי מלך בבל. אזהרת הנביא מבהירה לנינוה שגורלה לא יהיה שונה, ואל לה לבטוח בנהרותיה, כי כשם שאותה עיר מבוצרת נפלה כך יקרה גם לה.