נחמיה, פרק ב׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם צריכים לצאת למסע רחוק, ואתם יודעים שהדרך עלולה להיות מסוכנת. מה הייתם מבקשים כדי להרגיש בטוחים? נחמיה עומד בפני מסע כזה בדיוק, ולכן הוא פונה אל המלך ומבקש ממנו גיבוי והגנה. הוא מבקש שיכינו עבורו מכתבים רשמיים בחתימת המלך, כלומר שאִגְּרוֹת יִתְּנוּ־לִי. המכתבים החשובים האלו מופנים אל הפַּחֲווֹת, שהם המושלים של האזורים שנמצאים בדרך לארץ ישראל. מטרת המכתבים היא אֲשֶׁר יַעֲבִירּוּנִי, זוהי פקודה מהמלך לאותם מושלים לאפשר לנחמיה לעבור בשלום, ואפילו לשלוח איתו שומרים וחיילים שיגנו עליו מכל סכנה בדרך. הליווי הזה נחוץ לו עַד אֲשֶׁר־אָבוֹא אֶל־יְהוּדָה, עד שיסיים את המסע הארוך ויגיע בביטחה אל העיר ירושלים.