במדבר, פרק כ״ו, פסוק ב׳

ה' מורה לספור, שזו משמעות ההוראה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ, את הנותרים לאחר המגפה כרועה המונה את צאנו, וכדי שמשה יחזיר את העם שהופקד בידיו לקראת מותו. מפקד זה של כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נועד גם להכין את העם לחלוקת נחלות הארץ, ובוצע באמצעות איסוף מחצית השקל ולא בספירה ישירה. ההוראה למנות אותם לְבֵית אֲבֹתָם קובעת כי הייחוס השבטי נקבע על פי האב, וכן באה להעיד על טהרת המשפחות וצניעותן של ישראל. הספירה הוגבלה לאנשים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שהם בגדר כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, שכן רק מי שהיה ראוי לצאת למלחמה נמנה וקיבל נחלה עצמאית בארץ.