במדבר, פרק כ״ו, פסוק ד׳

לקראת הכניסה לארץ ישראל נערך מפקד המונה את העם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, רף גיל קבוע לדורות שנקבע כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בעבר, וכעת נדרשו בני הדור החדש להעיד בעל פה על גילם בהיעדר פנקסי רישום. אופן ביצוע הספירה מעורר מחלוקת אם המניין נערך בפירוט משפחתי כדי לאפשר השוואה לדורות הקודמים, או באופן כללי שהתמקד בגיל בלבד, אך מטרתו הייתה לסגור מעגל עם מפקד דומה שערך משה בתחילת הנהגתו. הכתוב מקשר את המפקד הנוכחי לוּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שכן רבים מהנמנים יצאו משם כילדים ושרדו את שנות הנדודים במדבר. אזכור זה גם מדגיש את הפלא שמספר העם נותר כמעט זהה למספרם ביציאת מצרים, ומבהיר כי חלוקת הנחלות בארץ תתבסס הלכתית על יוצאי מצרים אלו.