במדבר, פרק כ״ו, פסוק ג׳

רגע לפני הכניסה לארץ, מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מכינים את העם למפקד חדש בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, אזור ממזרח לנהר המזכיר את חטא פעור אך גם נושא מבט לעבר כיבוש הארץ. הכתוב מציין כי משה וַיְדַבֵּר עמם ומקבץ אֹתָם כדי להעביר כל אדם בנפרד ולבסס את זהותו וטהרת משפחתו, מתוך רצון להראות כי הוא מחזיר לה' את צאנו בשלמות למרות המגפה. בניגוד למפקד הקודם, נשיאי השבטים נעדרים הפעם לחלוטין מההנהגה, שכן הם הודחו ממעמדם עקב חילול ה' הפומבי בחטא פעור. המילה לֵאמֹר פותחת את ההנחיה להימנות מגיל עשרים לצורך יציאה לצבא, ומלמדת שכל אדם נדרש להצהיר בעצמו על גילו, תוך שמשה מרגיע את העם שאין זו גזירת מוות כבדור הקודם.