במדבר, פרק כ״ו, פסוק נ״ז

מניין שבט לוי נערך בנפרד בסיום המפקד הכללי כדי לשקף את מעמדם הייחודי, לכבדם ולחלק להם את הערים שבהן יגורו בהתאם לגודל המשפחות. פְקוּדֵי הַלֵּוִי מעידים על אוכלוסייה קטנה יחסית שהשתמרה כך בהשגחת ה', על מנת שהמעשרות יספיקו לפרנסתם ושערי המקלט לא יהיו צפופים. השבט מחולק לְמִשְׁפְּחֹתָם לשלוש קבוצות מרכזיות, לְגֵרְשׁוֹן מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי, לִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי ולִמְרָרִי מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי, מאחר שלכל אחת היה תפקיד מוגדר בעבודת המשכן. המשפחות נקראות על שם האבות המייסדים לאות כבוד, והן מאגדות בתוכן גם משפחות שהושמטו מהרשימה, בין אם משום שלא העמידו צאצאים ובין אם מפני שנכללו תחת השמות הכלליים של המשפחות הבולטות.