וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא בצעירותם וככל הנראה ללא בנים, אך זכרם לא נמחק והוא נשמר ברשימות היוחסין של המשפחה. הכתוב קובע כי סיבת המוות היא חטאם בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה', בעוד שחכמים הוסיפו ומנו חטאים אחרים שבגינם נענשו. מותם הפתאומי בעיצומו של יום חנוכת המשכן יצר מורכבות סביב דיני האבלות של הכהנים הנותרים. עיתוי המוות המדויק ביחס לזמן הקרבת הקורבנות עורר דיון הלכתי בין משה לאהרן, בשאלה האם הקורבנות נפסלו לחלוטין לאכילה או שמא התזמון איפשר את אכילתם בשעות הלילה.
במדבר, פרק כ״ו, פסוק ס״א
פרשת פנחס
וַיָּ֥מׇת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.