מפקד האוכלוסין של בני ישראל בערבות מואב נועד להכין את העם לחלוקת הארץ, והוא מונה בעיקר את ראשי המשפחות והשבטים. בתוך רשימה זו, התורה עוצרת כדי לציין באופן חריג אישה אחת, שרח בת אשר. אזכור פתאומי זה עורר את תשומת לבם של המפרשים, שביקשו להבין מדוע היא נמנית כאן ומה עומד מאחורי הניסוח המיוחד של הפסוק.
הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא ששרח נזכרת במפקד משום שהאריכה ימים באופן חריג. היא ירדה למצרים עם יעקב, וזכתה להישאר בחיים עד סוף הנדודים במדבר כדי להיכנס לארץ ישראל [רש"י, ברכת אשר]. אזכורה מהווה שבח על אריכות ימיה, ומדגיש כי גזרת המוות במדבר בעקבות חטא המרגלים לא חלה על הנשים, שחיבבו את הארץ [ברכת אשר]. מעבר לכך, יש הרואים בה דמות מפתח ביציאת מצרים עצמה. אילולא שרח, שהראתה למשה היכן טמון ארונו של יוסף, בני ישראל לא היו יכולים לצאת ממצרים בשל השבועה שנשבעו ליוסף [שפתי כהן].
קושיות רבות עולות מהמילה וְשֵׁם בביטוי וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר, שהרי התורה יכלה לכתוב בפשטות "ובת אשר שרח". מתוך כך התפתחו מספר כיווני פרשנות באשר לזהותה ומעמדה.
גישה אחת, הנשענת על תרגום אונקלוס, גורסת כי שרח כלל לא היתה בתו הביולוגית של אשר. היא היתה בתה של אשתו מאיש אחר, אך כיוון שגדלה בביתו של אשר, היא נקראה על שמו ונשאה את התואר של בתו [רמב"ן, שד"ל, העמק דבר, מלבי"ם, חזקוני]. לפי קו מחשבה זה, הסיבה שהיא נמנית במפקד שנועד לחלוקת הארץ היא כלכלית ומשפטית. מכיוון שלאותו איש אחר לא היו בנים, שרח ירשה את נחלתו, ממש כפי שעשו בנות צלפחד [רמב"ן, העמק דבר].
מנגד, פרשנים אחרים מקשים על גישה זו. אם שרח היתה בתו של איש זר, כיצד היא נמנית בין שבעים הנפשות מיוצאי חלציו של יעקב שירדו למצרים, וכיצד אותו זר היה זכאי לנחלה בארץ ישראל? [הטור הארוך, דעת זקנים, חזקוני, מיני תרגומא, הדר זקנים]. כדי ליישב זאת, יש המסבירים כי התורה מחשיבה את מי שמגדל יתום בתוך ביתו כאילו ילדו [מיני תרגומא].
אולם, בשל קשיים אלו, פרשנים אחרים דוחים את פרשנות התרגום וטוענים כי שרח אכן היתה בתו הביולוגית של אשר. לפי גישה זו, המילה וְשֵׁם באה להעיד על פרסומה. היה לה שם מוכר, והיא היתה ידועה בחסידותה ובמעשיה הטובים [דעת זקנים, חזקוני, הדר זקנים].
גישה נוספת, הנשענת על פשט הכתובים, מציעה כי שרח זכתה שתוקם משפחה גדולה על שמה. התורה פשוט קיצרה את הניסוח, ובמקום לכתוב "לשרח משפחת השרחי", הסתפקה באזכור שמה כחלק ממשפחות השבט [רמב"ן, הטור הארוך].