האותיות ה"א ויו"ד העוטפות את השם הראובני מרכיבות את שם ה', ונוספו כחותם אלוהי שנועד לקרב ולפייס את בני השבט לאחר הנזיפה על חטא אביהם, בעוד המילה עצמה נכתבת עם אותיות אל"ף ווי"ו שאינן נהגות. המניין, הפותח במילים ויהיו פקדיהם שנהגות באות פ"א רפה, מסתכם במספר ייחודי של שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים. בניגוד לשאר השבטים שספירתם מסתיימת במאות שלמות, מניין זה הוא היחיד שמסתיים בעשרות, כפי שמודגש במילה ושלשים. הכתוב מציג את הסיכום תחת המילים אלה משפחת עוד לפני סיפור מותם של דתן ואבירם, כדי להדגיש כי משפחתם לא נכללה כלל בספירה הטהורה. התורה מפרידה את סיפורם של החוטאים שירדו שאולה, ומציגה תחילה רק את המשפחות הכשרות שזכו לשאת את שם ה'.
במדבר, פרק כ״ו, פסוק ז׳
פרשת פנחס
אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָראוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.