במדבר, פרק כ״ו, פסוק י״ג

מפקד בני ישראל בערבות מואב נועד לשמר את זהות השבטים על שם האבות שירדו למצרים, וכך נמנית מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִ֑י השייכת לְזֶרַח, הוא צוחר, ששמו השתנה קלות אך שומר על אותה משמעות של אור וזריחה. בהמשך מוזכרת מִשְׁפַּחַת הַשָּׁאוּלִֽי השייכת לְשָׁאוּל, המזוהה עם זמרי בן סלוא שחטא בפרהסיה. למרות חטאו זכתה משפחתו לשאת את שם ה' בשמה, שכן מותו בעת החטא מעיד שהוא רק השאיל את עצמו לעבירה באופן זמני ומעמדו הרוחני לא הושחת לנצח. רשימה זו של שבט שמעון חושפת גם היעדרות של משפחות שלמות שנכחדו ולא הוזכרו עוד, בין אם במלחמת אחים במהלך ניסיון נסיגה למצרים ובין אם במגפה שפרצה בעקבות חטא בעל פעור.