מניין בְּנֵי יְהוּדָה, בנה הרביעי של לאה, מנציח בשושלת השבטית גם את שני בניו הראשונים, עֵר וְאוֹנָן, אף שמתו עריריים. מבחינה היסטורית, עֵר מת בעודו נשוי לתמר, ואונן הומת בידי ה' משום שהפר את חובותיו המשפחתיות כלפיה. מעבר לכך, הציון וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן רומז לקורות העם ולחורבן שני בתי המקדש, שנסתלקה מהם השכינה. כשם שאונן חטא בעוינות כלפי אחיו, כך חרב המקדש בשל שנאת חינם, והישיבה המשותפת עם הכנענים בארץ היא שהטתה את העם מדרך המוסר והובילה לאובדנו.
במדבר, פרק כ״ו, פסוק י״ט
פרשת פנחס
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.