לקראת חלוקת נחלות הארץ, המפקד פותח בשבט רְאוּבֵן ומדגיש את מעמדו כבְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, שכן לבכור ישנה קדימות טבעית בירושה. השבט מחולק למשפחות על שם בניו המקוריים, כאשר חֲנוֹךְ העמיד משפחה מצאצאיו הישירים בלבד, ואילו תוספת האות למד בשם לְפַלּוּא מלמדת שהוא איגד לתוכו קרובים נוספים שהסתפחו אליו. שמות המשפחות, כגון הַחֲנֹכִי והַפַּלֻּאִי, ממוסגרים באותיות ה"א ויו"ד המרכיבות את שם ה', כעדות אלוהית לטהרת הייחוס של העם. עדות זו נועדה להפריך את לעז הגויים כי המצרים שלטו בנשות ישראל, ולהוכיח כי האומה נותרה כשרה גם לאחר חטא בעל פעור, תוך מתן כבוד לנשים הצדקניות על ידי הקדמת האות ה"א המייצגת אותן.
במדבר, פרק כ״ו, פסוק ה׳
פרשת פנחס
רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.