לקראת הכניסה לארץ ישראל מוסר ה' ציווי מפורט על אופן חלוקת הנחלות בין השבטים. מכיוון שמשה אינו עתיד להיכנס לארץ, המילה לֵּאמֹֽר מלמדת שהוראה זו מופנית למעשה ליהושע בן נון ולזקנים, אשר ינחילו את הארץ בפועל על פי גורל אלוקי וגודל האוכלוסייה. העברת הציווי דרך משה מדגישה כי כל עוד יהושע תלמידו מבצע את התפקיד, נחשב הדבר כאילו משה עצמו ביצע אותו.
במדבר, פרק כ״ו, פסוק נ״ב
פרשת פנחס
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.