קרה לכם פעם שהייתם צריכים להעביר תפקיד חשוב למישהו אחר ורציתם להיות בטוחים שהוא יעשה אותו הכי טוב שאפשר? כאשר משה מבין שהוא עומד לסיים את הנהגתו ולא ייכנס לארץ ישראל, הוא לא שוקע בעצב. במקום לדאוג לעצמו, כל מה שמעניין אותו זה העתיד של עם ישראל.
משה ראה שנותנים נחלה לבנות צלפחד, והוא חשב שאולי עכשיו זה הזמן לבקש שגם הבנים שלו יירשו את התפקיד שלו. הוא פונה לה' ומבקש שהוא יִפְקֹד, כלומר ימנה ויבחר, מנהיג חדש. משה קורא לה' בשם מיוחד מאוד, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר. למה דווקא בשם הזה? מפני שלכל אדם בעולם יש אופי שונה, רצונות אחרים ודעות משלו. אין שני בני אדם שחושבים בדיוק אותו הדבר. משה יודע שרק ה', שמכיר את הלב והרוח של כל אחד ואחד, יכול למצוא מנהיג מיוחד שיידע להקשיב, להכיל ולהיות סבלני לכל האנשים בעם, למרות שהם כל כך שונים זה מזה.
לכן משה מבקש מה' שיבחר אִישׁ, אדם בוגר, שקול ואחראי, שלא חושב על ההנאות של עצמו אלא דואג רק לעם. הוא גם דורש שהמנהיג הזה יהיה אמיץ, כזה שיוצא למלחמה ראשון לפני כולם, ולא כמו מלכים של עמים אחרים שיושבים בטוחים בבית שלהם ושולחים רק את החיילים לקרב.