קרה לכם פעם שהייתם צריכים לחלק משהו בין חברים? בדרך כלל, קבוצה גדולה יותר מקבלת חלק גדול יותר, נכון? כשהתורה מצווה להכין שש ערי מקלט, שהן ערים בטוחות שנועדו להגן על אדם שפגע במישהו בטעות, החלוקה נראית קצת לא רגילה. התורה קובעת ששלוש ערים יהיו בארץ כנען, איפה שגרים כמעט כל השבטים, ושלוש ערים יהיו מעבר לנהר הירדן, איפה שגרים רק שניים וחצי שבטים. למה קבוצה כל כך קטנה של אנשים צריכה מספר שווה של ערי מקלט?
ההסבר לכך הוא שאזור עבר הירדן היה ידוע כמקום שבו, לצערנו, היו לא מעט אנשים שפגעו באחרים בכוונה. אבל רגע, ערי מקלט נועדו להגן רק על מי שעשה משהו בטעות, אז למה צריך כל כך הרבה ערים באזור הזה? התשובה היא שמיד אחרי מקרה כזה, כל מי שפגע במישהו היה בורח מהר לעיר המקלט כדי להיות מוגן, עד שבית הדין יבדוק לעומק מה באמת קרה. בגלל שהיו באזור הזה הרבה מקרים, היה צריך להכין מראש הרבה מקום כדי לקלוט את כולם, לפחות עד שהשופטים יבררו מי פעל בטעות ומי פעל בכוונה.
בסוף הדברים, התורה מדגישה ואומרת עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. המילים האלה באות ללמד אותנו שהתפקיד המרכזי והיחיד של שש הערים האלו הוא להיות מקום הצלה. בניגוד לערים אחרות שיש בהן כל מיני עסקים, שווקים ופעילויות, הערים האלו מוקדשות אך ורק למטרה אחת ויחידה, והיא לשמור על החיים של מי שברח אליהן.