יצא לכם פעם לראות אדם חכם שמנסה להזהיר אנשים מפני טעות, אבל הם פשוט מסרבים להקשיב? החכמה של ה' קוראת לאנשים שעזבו את הדרך הטובה ומבקשת מהם לחזור אליה. היא שואלת אותם עד מתי הם ימשיכו לטעות, ומחלקת אותם לשלוש קבוצות. החכמה מדברת ישירות רק אל הקבוצה הראשונה, כי שתי הקבוצות האחרות כל כך התרחקו מהדרך הישרה, עד שהן כבר לא ראויות שהחכמה תפנה אליהן פנים אל פנים.
הקבוצה הראשונה היא הפְּתָיִם. אלה אנשים תמימים שממהרים להאמין לכל דבר בלי לבדוק אם הוא באמת נכון. החכמה שואלת אותם עד מתי הם יאהבו פֶתִי, כלומר, עד מתי הם יבחרו להישאר תמימים שנגררים בקלות אחרי אנשים אחרים שמטעים אותם.
הקבוצה השנייה היא הלֵצִים. אלה אנשים שלא לוקחים שום דבר ברצינות. הם בוחרים להתבטל ולהעביר את הזמן בצחוק ובזלזול. הם לועגים לאנשים שעושים דברים טובים וחשובים שקשורים לאמונה, כי קשה להם לקבל דברים שאי אפשר להוכיח מיד.
הקבוצה השלישית והכי גרועה היא הכְסִילִים. הם ממש לא טיפשים, ולפעמים הם אפילו חכמים מאוד, אז למה נאמר עליהם שהם יִשְׂנְאוּ דָעַת? כי הם מבינים היטב שאם הם ילמדו את התורה והחכמה, הם יצטרכו לשנות את ההתנהגות שלהם ולהפסיק לעשות דברים לא טובים שהם אוהבים. לכן, הם בוחרים בכוונה לשנוא את החכמה ולהתרחק ממנה, רק כדי שהיא לא תפריע להם לעשות מה שמתחשק להם.