משלי, פרק כ״א, פסוק כ״ג

אדם אשר שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ ונמנע מדיבור מיותר או פוגעני, מגן על עצמו מנזקים ומחטאים. לצד ההקפדה על הדיבור, השמירה מתייחסת גם למה שנכנס אל הפה, כלומר הימנעות מאכילה מופרזת הפוגעת בגוף ובחכמה. שליטה כפולה זו מבטיחה כי האדם שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ, שכן היא אינה מצילה רק ממחלות ומסכסוכים חברתיים, אלא מגנה על הנפש הרוחנית מתאוות שה' שונא ומאויבים פנימיים המסיטים מדרך השכל.