אִישׁ רָשָׁע פועל מתוך עזות מצח וחוצפה, ואינו חש בושה במעשיו. הוא הֵעֵז בְּפָנָיו, בין אם מתוך כעס הניכר על פניו וגורם לו לפעול בפזיזות, בין אם כשהוא משקר ומעיד שקר במצח נחושה, ובין אם כשהוא מתיימר לקבוע עובדות חסרות שחר בעניינים הקשורים לה'. לעומתו, וְיָשָׁר הוּא אדם המתאפיין בבינה, ולכן הוא יָבִין דַּרְכּוֹ ויצעד בדרך הראויה בבטחה. בניגוד לרשע, האדם הישר שומר על מתינות ושיקול דעת גם בשעת כעס, בוחן היטב את דבריו וחושף רמאים במשפט, ומכיר במגבלות השגתו האנושית.
משלי, פרק כ״א, פסוק כ״ט
הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ (יכין דרכיו) [יָבִ֬ין דַּרְכּֽוֹ]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.