משלי, פרק כ״א, פסוק כ״ח

סופו של עֵד־כְּזָבִים הוא לאבדון, שכן שקרו עתיד להיחשף והוא יֹאבֵד מן העולם יחד עם דעותיו הבדויות. עם זאת, ייתכן כי אִישׁ שׁוֹמֵעַ שהאמין לכזביו ימשיך להפיץ אותם הלאה, וכך השקר ימשיך להיאמר לָנֶצַח גם לאחר מות השקרן. מנגד, ניתן לראות בחלקו השני של הפסוק הבטחה לאדם ישר המקשיב היטב לפני שהוא פותח את פיו, או לעד המעיד רק על האמת שבאמת שמע. אדם כזה, הנאמן לאמת ולמסורת התורה, יוכל לעמוד בביטחון מאחורי דבריו והם יתקבלו תמיד, כך שהוא יְדַבֵּר אותם לדורות. לחלופין, ייתכן שהאנשים שישמעו על מפלתו של עד השקר יספרו על כך תמיד, וכך יכתימו את זכרו לעולם.