שום תכנון אנושי אינו יכול לשנות את גזירותיו של ה', והישענות על כישרונות טבעיים חסרת תוחלת כאשר היא סותרת את רצונו. האדם מנסה להיעזר בשלוש רמות חשיבה: חכמה שהיא הידע הנרכש, תבונה שהיא יכולת ההסקה השכלית העצמאית, ועצה שהיא היכולת לשער את העתיד ולתכנן פעולה. אולם, כאשר יכולות אלו ניצבות לנגד ה', דעתם של החכמים משתבשת וכל מאמציהם קורסים. עיקרון זה דורש לדחות כל רעיון עיוני הסותר את מצוות ה', וקובע כי גם כללי הכבוד והמעמד החברתי מתבטלים לחלוטין כאשר יש צורך למנוע עבירה.
משלי, פרק כ״א, פסוק ל׳
אֵ֣ין חׇ֭כְמָה וְאֵ֣ין תְּבוּנָ֑ה וְאֵ֥ין עֵ֝צָ֗ה לְנֶ֣גֶד יְהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.