חכמתו של אדם יחיד עולה על כוח פיזי עצום ומוכיחה את מעלתה. במערכה צבאית, עָלָה חָכָם להתקפה על עִיר גִּבֹּרִים המוגנת באנשי מלחמה, ומצליח להכניע אותם. הוא וַיֹּרֶד, כלומר משפיל את גאוות הלוחמים, מהרס את חומות העֹז ומחריב את המִבְטֶחָה, שהוא המבצר שעליו סמכו. תיאור זה משמש גם כמשל למאבק פנימי, שבו השכל מכניע את יצרי הגוף החומריים בעזרת יראת ה'. במישור הרוחני, הדברים רומזים למשה רבנו שעלה למרום, גבר בחכמתו על המלאכים, והוריד משם את התורה שהיא עוזם של העולמות.
משלי, פרק כ״א, פסוק כ״ב
עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽהֿ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.