האדם העצל שוקע בחלומות ללא מעש וכׇּל־הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה למלא את חסרונו, אך אינו מוכן להשקיע את המאמץ הנדרש לשם כך. מנגד פועל הצדיק שאינו מסתפק ברצונות בלבד, וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ, כלומר אינו מונע את הטוב אלא מעניק אותו בפועל. לרוב מוסבר כי הצדיק מפגין נדיבות כלפי אותו עצל ממש ומעניק לו מהונו שוב ושוב, למרות שהעצל אשם במצבו. לצד זאת, יש המפרשים את עשיית הצדיק לא כצדקה אלא כביטוי לחריצות והשתדלות במלאכה, או כדאגה לספק את צורכי ביתו מתוך ביטחון שה' יזמן לו את השפע.
משלי, פרק כ״א, פסוק כ״ו
כׇּל־הַ֭יּוֹם הִתְאַוָּ֣ה תַאֲוָ֑ה וְצַדִּ֥יק יִ֝תֵּ֗ן וְלֹ֣א יַחְשֹֽׂךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.