אדם שהוא זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי מעניק לה' כבוד אמיתי כאשר הוא מביא קרבן מתוך חרטה ותשובה פנימית, או לחלופין כאשר הוא צדיק המודה על הטוב שקיבל. מדרגה גבוהה מכך שייכת למי שוְשָׂם דֶּרֶךְ, כלומר אדם שמתווה את מסלול חייו, שוקל את מעשיו ובוחר בטוב מראש כדי שלא יזדקק לקרבנות על חטאיו. למי שמחשב את אורחותיו ופועל ממניעים טהורים מובטח כי אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים. אף שה' מדבר על עצמו בגוף שלישי כנהוג בשירה המקראית, כוונתו להבטיח לאותו אדם כי יזכה לחוות באופן מוחשי את ישועת ה' וקרבתו, בין אם בחייו ובין אם ביום הדין.
תהלים, פרק נ׳, פסוק כ״ג
זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.