דרישה דחופה מופנית עתה אל החוטאים והצבועים להתבונן במעשיהם ולשוב בתשובה, בִּינוּ־נָא זֹאת, מתוך הבנה שכל מעשיהם עתידים לעמוד לדין. אזהרה זו מכוונת אל שֹׁכְחֵי אֱלוֹהַּ, אנשים ששקעו בעסקי העולם והתרחקו מה' בתהליך מתמשך, בחושבם בטעות שעיכוב העונש פוטר אותם ממנו לחלוטין. הכתוב מתריע בפניהם פֶּן־אֶטְרֹף, שכן סבלנותו של ה' תסתיים והסכנה תהיה מוחלטת, ממש כפי שלא ניתן להציל טרף מפי האריה. כאשר יגיע יום המשפט ייווצר מצב שבו וְאֵין מַצִּיל, בין אם משום שזכויות האדם יכלו ולא נותר לו מליץ יושר שיגן עליו, ובין אם משום שהמשפט ייערך בעולם הבא, מקום שבו אפילו חזרה בתשובה כבר לא תועיל.
תהלים, פרק נ׳, פסוק כ״ב
בִּינוּ־נָ֣א זֹ֭את שֹׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־אֶ֝טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.