תהלים, פרק נ׳, פסוק ט׳

Psalms 50:9Sefaria

לֹא־אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃

יצא לכם פעם לתת מתנה למישהו ולהרגיש שהוא ממש היה זקוק לה? לפעמים, כשבני אדם הביאו קורבנות, הם עלולים היו לחשוב בטעות ש-ה' באמת צריך את בעלי החיים שלהם. אבל ה' מסביר שזו טעות גדולה. ה' לא צריך לאכול או לקחת שום דבר לעצמו, וגם אם הוא היה רוצה בכך, הוא לא היה זקוק לקחת את זה מאיתנו, כי כל העולם כולו כבר שייך לו. ה' לא רוצה שנתבלבל ונחשוב שהוא תלוי בנו רק בגלל שאנחנו מביאים משהו מהרכוש הפרטי שלנו.


כדי להסביר את זה, מוזכרות הבהמות הגדולות והחשובות ביותר שאנשים היו מביאים. למשל, פר הוא בעל החיים הגדול ביותר בבקר, ו-עתודים הם הזכרים הגדולים והחשובים של העיזים. בני האדם שמרו עליהם בתוך ממכלאותיך, שהם שטחים מגודרים ודירי צאן שבהם בעלי החיים נמצאים עצורים ושמורים. ה' בעצם אומר לנו: אני לא באמת צריך לקחת את בעלי החיים החשובים שלכם מתוך הדירים הפרטיים שלכם, כי הכול ממילא שלי.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.